המון סיבות ישנן לתופעה זו. הסיבות הנפוצות הן: ייחודיות, אמצעי לזיהוי, קישוט או אמונה בהשפעה המאגית של הציור וכמובן הפגנת אומץ בשל הכאב הכרוך בתהליך.
היום מדובר בסוג של אופנה למשל נשים אשר עברו סרטן השד ועברו כריתת שד מקעקעות פרח על החזה. אסירים בבתי כלא מייצרים על גופם קעקועים כסימן של שותפות באחת הכנופיות.
מלחים אירופאים נהגו לקעקע תמונת צליבה על גבם בכדי שלא ניתן יהיה לעניש אותם בצליפה.
המאורים השתמשו בתבניות הקעקועים המסובכות על פניהם כתחליף לחתימה על הסכם שלום.
ישנם מקרים אשר נעשו כתובות קעקע כנגד רצון האדם לצורך זיהוי כפי שנעשה באושוויץ בזמן מלחמת העולם השנייה.
גם על בעלי חיים ישנם קעקועים אלא שרובם אינם לצורך הקישוט, למשל לכלבים מסוימים מקעקעים את האף בכדי למנוע כוויות שמש גם על חיות משק מקעקעים מספרים למשל לסוסים גזעיים מקעקעים על השפתיים מייד לאחר הגמילה. כתובות קעקע אלו מבוצעות ע"י וטרינרים ועוברים כמובן הרדמה בכדי לא לחוש את הכאב הכרוך.
ישנן תרבויות שאת כתובות הקעקע מבצעים על ידי ביצוע חתכים ושפשוף הפצע בדיו או פחם.
תרבויות אחרות ביצועו זאת באמצעות עצם חיה מושחזת הטבולה בדיו ואיתה ביצעו דקירות קלות.
היום יש "אקדח קעקועים" קודם מציירים את הדגם על העור ולאחר מכן משתמשים במכשיר.
למכשיר יש בין 5 ל-7 מחטים והן מופעלות בעזרת אלקטרומגנט.
המכשיר מזריק את הצבע בין 50 ל-3000 פעמים לשכבה השנייה של העור (דרמיס) בעומק של 0.4 מ"מ לבין 1.5 מ"מ.
הכתפיים והגב אלו האזורים הפופולאריים אם כי יש אזורים נוספים אשר נוהגים לעשות כמו רגליים ובטן ואפילו על אברי מין. האזור נרגיש ביותר הוא מתחת לבית השחי ומעל המותן לעומת זאת המקום הקל ביותר הוא הכתף.
בבתי כלא שם אין את "אקדח הקעקועים" נוטים לאלתר מכשיר זה בעזרת וו'קמן ודיו רגיל. ישנם מקרים שהשתמשו במשחת נעליים מעורבבת עם שתן כתחליף לדיו.
